פעילות גופנית לחולי סוכרת

חשיבותה של הפעילות הגופנית לחולי הסוכרת

שכיחות מחלת הסוכרת באוכלוסייה היא כ- 8% , כאשר היא נפוצה יותר ככל שעולים בגיל. רוב החולים לוקים בסוכרת מסוג 2.   

הטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 מורכב משלוש זרועות : תזונה, פעילות גופנית ותרופות. הצעד הראשון הוא ניסיון לשינוי באורח החיים. לעיתים ניתן להפחית במינון או אף להימנע מטיפול בתרופות. יש להמשיך ביישום עקרונות התזונה הנבונה והפעילות הגופנית גם לאחר השגת יעדי האיזון. 

יתרונותיה של הפעילות הגופנית במחלת הסוכרת רבים, וכוללים שיפור באיזון רמת הסוכר בדם, הפחתת תחלואה נלווית , כגון יתר לחץ דם, ויתר שומני הדם. , הפחתת תחלואת לב וכלי דם , שיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים והפחתת הסיכון לתמותה. אין ויכוח כי פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בסוכרת.

הוכח כי פעילות גופנית מורידה את רמת המוגלובין מסוכרר HBA1C      . נמצא גם כי אין צורך בירידה במשקל להשגת האיזון המשופר.

סוג הפעילות : עדיף לבחור פעילות גופנית לפי נטייה אישית, על מנת להשיג את מירב הסיכוי להתמדה. ככל שנהנים מהפעילות כך עולים הסיכויים להתמיד בפעילות לאורך זמן. מומלץ לכלול מיגוון של פעילויות על מנת להפעיל שרירים שונים.

פעילות אירובית : הפעילות המומלצת ביותר, הפשוטה ביותר והנחקרת ביותר היא הליכה: אפילו חצי שעה ביום מפחיתה תמותה. עם זאת, כל סוג של פעילות אירובית, כגון רכיבה על אופניים, שחייה, ריצה קלה, משחקי כדור ועוד.

פעילות מול התנגדות: אימוני כוח כנגד התנגדות גם הם גם הם בעלי יתרון בריאותי. הם משפרים רגישות לאינסולין , איזון רמת הסוכר בדם, מאזן שומני הדם ומורידים את לחץ הדם. כוח הוא מרכיב חשוב בכושר הגופני, העלייה בנפח השרירים מאפשרת הגברת קצב חילוף החומרים וגורמת להגברת הרגישות לאינסולין. בחולי סוכרת היורדים במשקל, אימוני הכוח מאפשרים לשמר את ריקמת השריר בעוד רקמת השומן תרד, כך שההרזייה יעילה יותר.

תדירות האימון: כל ימות השבוע. בטיפול בסוכרת מומלצת פעילות יומיומית ובאותה שעה. אימוני כוח יש לבצע 2-3 פעמים בשבוע.       

משך הזמן המומלץ הוא לפחות 10-15 דקות בהתחלה ולעלות במשך הזמן בהדרגה עד 60 דקות ביום. אימוני כוח יש לבצע 8-10 תרגילים המערבים את קבוצות השרירים הגדולות.. בכל תרגיל 10-15 חזרות. כעיקרון ככל שהגיל עולה , מומלצת פעילות בעוצמה נמוכה יותר ולאורך זמן ממושך יותר.

עוצמת האימון: עוצמת הפעילות המומלצת על מנת להשיג שיפור מבחינת חילוף החומרים והן מבחינת סיבולת לב ריאה היא קלה עד בינונית. יש להתאמן בקצב לב של 65%-85% מהדופק המירבי (220 פחות הגיל). מומלץ כאמור להתחיל בצורה מתונה ולהתקדם בהדרגה ובבטחה.

קצב ההתקדמות: יש להקפיד על קצב התקדמות הדרגתי, במיוחד במבוגרים יותר, בשמנים יותר, ובבעלי סיבוכי סוכרת ומחלות נלוות. בשלב הראשון יש להגביר את מספר האימונים השבועי , מ 3 פעמים בשבוע ועד מדי יום. ואת משך הפעילות , בהתחלה 10-15 דקות לכל אימון ובהדרגה לעלות ל 30-60 דקות יומיות.

לפני ביצוע פעילות גופנית יש לנקוט אמצעי זהירות למניעת היפוגליקמיה:

  מומלץ על מדידת סוכר לפני הפעילות .

  אם רמת הסוכר נמוכה מ 100 מ"ג/ד"ל יש לצרוך חטיף פחמימתי לפני התחלת הפעילות.

  הזרקת האינסולין לפחות שעה לפני הפעילות הגופנית ולא בסמוך לה.

  מומלץ לנתק את משאבת האינסולין לפרק זמן הנמוך משעה. או להוריד את מינון האינסולין למחצית.

  אם בכל זאת מופיעה היפוגליקמיה יש להפסיק פעילות מיד, לצרוך חיטף פחמימתי ולמדוד את רמת הסוכר כל 15 דקות עד לרמה של מעל 100 מ"ג/ד"ל, אז ניתן לחדש את הופעתה. חשוב לברר מה גרם להופעתה, על מנת שהאירוע לא יחזור. אם רמת הסוכר מתחת ל 60 מ"ג / ד"ל הזעק סיוע רפואי