הפילוסופיה של הדיקור

על פי הפילוסופיה הסינית ,האדם נתפס כמערכת של אנרגיה שבה מתרחשים יחסים בין הצ'י, לדם ולנוזלי גוף נוספים. מבין כל מרכיבי הגוף, ה"צ'י" החשוב ביותר. מדובר באנרגיה חיונית, הצ'י זורם בתוך מערכת תעלות, שנקראות  מרדיאנים. רשת זו של מרדיאנים מאפשרת לצ'י להגיע לכל הרקמות והאיברים , ולספק מזון , חום ואנרגיה לכל חלקי הגוף. כל היחלשות או חסימה בזרימה התקינה של הצ'י תגרום להפרת האיזון בגוף והמחלות הן ביטוי לכך.

הדיקור הסיני משתמש בטכניקות אבחון מסורתיות: התבוננות, הקשבה, הרחה, תשאול ומגע. באמצעים אלה המטפל משיג מידע , מנתח אותו ומגיע לאבחון. במקום לנקוב בשמה של מחלה מסויימת, כפי שנעשה ברפואה המערבית, המטפל בדיקור סיני מאבחן את טיבו של חוסר האיזון בגוף. לדוגמא חוסר ביין או חוסר ביאנג. לאחר מכן המטפל מתכנן את הטיפול האישי בהתאם להפרות באיזון. אומנם המרדיאנים נמצאים עמוק בתוך הגוף, אך קיימות נקודות רגישות על פני העור. בנקודות אלה משתמש המרפא הסיני המסורתי כדי להשפיע על זרימת הצ'י באמצעות הדיקור הסיני. ככלל, מטרתו של הדיקור הסיני היא להסדיר את זרימת הצ'י והחומרים האחרים , כדי להבטיח את הזרימה המיטבית שלהם, וכדי לשמר את האיזון בין היין והיאנג בגוף האדם.